להזמנת כרטיסים חייגו 9377*

הרשמה לניוזלטר

פייסבוק
אודות פסטיבל הקולנוע ירושלים

על פסטיבל הקולנוע ירושלים


ז'אן מורו וליליאן גיש, הפסטיבל הראשון, 1984.
(צילום: אייל יצהר)

"הנשף" בבימויו של אטורה סקולה היה סרט הפתיחה הראשון של פסטיבל ירושלים. זה היה ב-17.5.1984. מהלך שלושה שבועות הוקרנו כמאה סרטים, ובהם בכורות ישראליות, לצד מיטב היבול הקולנועי של אותה שנה. גם חבורה מכובדת של אורחים פקדו את הפסטיבל הראשון ובהם הגברת הראשונה של הקולנוע האילם – ליליאן גיש וכן ז'אן מורו, וורן ביטי, ג'ון שלזינגר ואנדרה דלוו.

מאז ובמהלך שנות השמונים התגבשה צורתו של הפסטיבל עד שהתקבע בתבניתו הנוכחית: פסטיבל בן עשרה ימים, המקרין כ-150-200 סרטים במספר חטיבות עיקריות: "פנורמה" – מיטב הקולנוע העלילתי הבינלאומי, "קולנוע תיעודי" – המקודשת ליצירה הדוקומנטרית העולמית, "החוויה היהודית" העוסקת בשאלות של זהות והיסטוריה יהודית, "ברוח החופש" שעניינה שאלות של חרות וזכויות אדם, דרמות טלוויזיה, במאים חדשים וכמובן קולנוע ישראלי.   

ממהדורתו הראשונה הקדיש הפסטיבל מקום מרכזי ומיוחד לקולנוע הישראלי והציג בהקרנות בכורה סרטים עלילתיים, תיעודיים וקצרים . ב-1989 העניק הפסטיבל תוקף של ממש לחשיבות שהוא מייחס לקולנוע הישראלי עם השקתה של תחרות וולג'ין, כשמו של הנדיב מפילדלפיה שתורם את הפרסים - ג'ק וולג'ין. מאז ועד היום מוענקים מדי שנה פרסים לסרט עלילה באורך מלא, סרט תיעודי וסרט קצר. כטבעה של תחרות, היא היתה הבמה הראשונה בה הוצגו רוב הסרטים הישראלים החשובים של עשרים השנים האחרונות. עם הזמן נוספו פרסים נוספים לקולנוע הישראלי ובהם הפרס ע"ש ענת פרחי לדרמת טלוויזיה וכן פרסים ומענקים אחרים לשחקנים ותסריטאים מצטיינים. תחרויות אלו סייעו למקד את העניין בקולנוע הישראלי והפכו את הפסטיבל לבמה המוערכת ביותר עבור הקולנוע המקומי.

מעבר לתרומתו לקולנוע הישראלי פסטיבל ירושלים מימש מיומו הראשון את כוונתו להציג בפני הקהל המקומי את הכיוונים העכשווים בהם צועד הקולנוע העולמי. הפסטיבל היה ועודו אחת הבמות הבודדות שמציגות בישראל את מיטב הקולנוע העולמי החדש. במהלך השנים הוקרנו בפסטיבל סרטיהם הראשונים של וונג קאר-ווי, צאי מינג ליאנג, ג'ון סיילס, ג'ים ג'ארמוש, סטיבן פרירס, ספייק לי, קוונטין טראנטינו, ניל ג'ורדן, ג'ון לאסיטר ואחרים, שמות שהפכו במהלך השנים למאסטרים של ימינו. סרטיהם של רבים מיוצרים אלו הפכו לאורחים קבועים בפסטיבל ירושלים, ולחביביו של הקהל הישראלי.


ג'ק וולג'ין (שמאל) ויצחק (צפל) ישורון (ימין) בטקס הפרסים הראשון , 1989. (צילום: ורה עציון)

כדרכם של פסטיבלים, גם רשימת אורחים מפוארת ומרגשת כיבדה אותנו בנוכחותה. היו אלו ליליאן גיש, ז'אן מורו ווורן ביטי, מרצ'לו מסטרויאני, רוברט דה נירו, האחים טאוויאני, שנטל אקרמן, מייק לי, אדריאן שלי, אלן קורנו, סוזן ביר, כז'ישטוף קישלובסקי, נאני מורטי, האני אבו-אסעד, אנוק איימה, פאני ארדן, אלכסנדר אסקולדוב, ווטר ברנדרכט, ז'אן-פייר בקולו, רוברטו בניני, אנתוני ברגמן, אירנה בינארדי, ג'יין בירקין, ז'אן קלוד בריסו, אינגריד קאבן, ורוניק קאילה, רוג'ר קורמן, אקסל קורטי, פול קוקס, קירק דאגלס, ז'אן-פייר ולוק דארדן, סטיבן פרירס, ג'יין פונדה, ג'פרי גילמור, כריסטופר המפטון, מיכאל האנקה, בוב הוסקינס, אוטר יוסליאני, אירן ז'קוב, הנרי יאגלום, בנואה ז'אקו, צ'ן קאיגה, מרין קרמיץ,  אליה קאזאן, ארסני קאנג'יאן, ירון קראבה, אנג לי, ארול מוריס, קלוד ללוש, דושאן מקאביב, טרנס מאליק, דיוויד מאמט, כריס מארקר, ראשיד משהראווי, דיפה מהטה, אנתוני מינגלה, מנואל דה אוליברה, נאגיסה אושימה, אולריקה אוטינגר, פרזן אוזפטק, ג'רום פאילרד, לוסיאן פינטילה, רומן פולנסקי, סאלי פוטר, לורד פוטנאם, פרנצ'סקו רוזי, הלמה סנדרס-ברהמס, ג'ון שלזינגר, אטורה סקולה, דלפין סריג, קארן שאחנזרוב, אליה סולימאן, ברטרן טאברנייה, ג'וזפה טורנטורה, ליב אולמן, פיטר יוסטינוב, מרגרטה פון טרוטה, וים ונדרס, ועוד רבים אחרים שהביאו לנו אבק כוכבים, כריזמה וחכמת חיים.

מאז ראשית שנות התשעים צמח הפסטיבל והרחיב את כנפיו. הוא פנה לקהלים רבים ומגוונים: החל מן ההקרנות הפתוחות בבריכת השולטן, דרך הקרנות של יצירות אוונגרד וקולנוע פורץ דרך, ועד לאירועים מקצועיים המיועדים לתעשיית הקולנוע המקומית. מגוון אירועים אלו, הם שהפכו את הפסטיבל בהדרגה מאירוע אינטימי המיועד ליודעי ח"ן לאירוע הקולנועי החשוב בישראל.

השנה חוגג הפסטיבל 31.


רוברטו בניני בפסטיבל ירושלים ה-15, 1998.
 (צילום: ורה עציון)

 "זה היה נהדר, כמובן... פסטיבל ירושלים הוא תמיד נהדר, ובוודאי הפסטיבל החם, האוהב והמהנה ביותר" (דיוויד רובינסון, מבקר קולנוע)

"אני זוכר את הצלילים והאורות המרגשים, העוטפים את ירושלים בערפל מיסתורי" (מרצ'לו מסטרויאני)

 "השמש הזוהרת והלילות התוססים בפסטיבל היו חגיגה של ממש... מלאי אהבה לבני האדם ולכדור הארץ, שירושלים כך נדמה היא מרכזו הרוחני והחושני... זהו בוודאי הפסטיבל היפה ביותר בו השתתפתי" (הלמה סנדרס-ברהמס)

"אני מאד גאה ומאושר על אותם ימים בהם ביליתי בפסטיבל, האווירה החמה והנעימה, בפסטיבל בעל מחויבות וחשיבות". (מיכאל ורהובן)

"נותרו לי זכרונות מעוררים מפסטיבל ירושלים, בו המפגש שבין הרגעי לנצחי נעזר בחוקיו הספיריטואלים של הקולנועי כדי לחבר בין אנשים במקום בו כל מעשה מבורך בידי שמיים... תודה על הכינוס הקדוש הזה... " (אנדראס טומופולס)

"קיימים פסטיבלים טובים רבים בעולם אך זה של ירושלים הוא יותר מפסטיבל נהדר. ירושלים היא המקום החשוב ביותר לנשמה, זהו המקור של רוחנו ופסטיבל ירושלים נותן לנו הרגשה זו". (כריסטו פאפיץ')

"פסטיבל ירושלים הוא אחד הפסטיבלים הנפלאים ביותר שהייתי בהם". (אמיר קוסטוריצה)

הדפסשלח לחבר
חזרה לראש העמוד