התחרות לאמנות וידיאו וקולנוע נסיוני 2022
אמן הווידיאו דן רוברט להיאני הגיע לקומה ה-12 של בניין כלל כדי לעבור טיפול בקליניקת אוסטאופתיה. במהלך חיפוש אחר קשר, בית וריפוי, הוא נוכח במצבו הרעוע והמתפורר של המבנה, ותהליך האיחוי הפרטי שלו נכרך בזה של הבניין.
יוצרת הסרט משחזרת בצבעי מים את זכרונותיו של אביה, ויחד הם חוזרים לשנה שבה החלה מלחמת יום כיפור. הניסיון להתמודד עם זיכרון שאין לו צורה חושף את הפער בין האב הכל־יכול לאב המסתיר עולם שלם של מלחמה, פחד ומוות.
ארבע סצינות של הסרט "ארוחת בוקר בטיפאני" מפורקות ומצולמות מחדש בשכונת מאה־שערים בירושלים. תוך הקפדה על נרטיב ותנועות מצלמה זהים, בוחנת העבודה את תעשיית הקולנוע החרדית הנשית המקומית ועוסקת בשאלות של זוהר וערך, מִגדר, ייחוס ושייכות, איקוניזציה והיררכיה בתוך מערכות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות.
סיפורו של באריק סאלה, פליט מדארפור, שברח מביתו כילד לאחר שכפרו נהרס במלחמת האזרחים הרצחנית שהתחוללה שם. באריק מספר את סיפורו בקולו ומשחזר רגעים ממסעו הטראומטי באמצעות אפקטים קוליים, תוך שימוש בהקלטות אולפן של פוֹלי והקלטות שטח במיקרופון בינאוראלי.
הווידיאו מציג ניסיון כושל לשחזר סיטואציה של חיים שהיו, של שיחה שדוברה ושל סבתא אהובה.
בתנועה ובאמצעים פלסטיים נשזרים בנוף העירוני זכרונות של נשים אשר היגרו לבת ים. המפגש של הנשים עם העיר מצייר דיוקן מורכב, לעיתים כואב ולעיתים פואטי עם המרחב והגוף המקומי.
לאחר 80 שנה, קהל של בעלי־חיים ובני־אדם מתאסף בסצנה מלכותית כדי להתאבל על כלב שנרצח על-ידי כוחות הכיבוש במהלך הקרב על חיפה, בכפר אל־כפרין.