האונס של ריסי טיילור

ריסי טיילור, חקלאית ואם שחורה בת 24 מאלבמה, עברה אונס קבוצתי בידי שישה נערים לבנים בשנת 1944. בימי חוקי "ג'ים קרואו" רק נשים מעטות העזו להתלונן, מחשש לחייהן. ריסי טיילור התלוננה, ובאומץ לב זיהתה את אנסיה. האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים שלח את חוקרת מעשי האונס הראשית שלו, רוזה פארקס, שגייסה תמיכה והקימה קול זעקה בקריאה לצדק. סרטה הדוקומנטרי של ננסי בוירסקי חושף מסורת של אונס נשים שחורות, ואת תפקידה הרגיש של פארקס בסיפורה של ריסי טיילור. פארקס עברה נסיון אונס, והדבר הניע אותה לבקש צדק עבור ריסי טיילור ואינספור נשים אחרות. חרם האוטובוסים בשנת 1955 היה התוצאה, לא הצעד הראשון. הסרט זכה בפרס ארגון "סרטים לזכויות אדם" בפסטיבל הסרטים של ונציה.