בית הזכרונות

ברזיל של ימינו, אך בגרסה שאבדה בזמן. האם אנחנו בשנות ה-70, או שמא בעתיד דיסטופי? כריסטובאם, גבר שחור מהצפון, עובר לעיירה דרומית, מין קולוניה אוסטרית משונה, כדי לעבוד במפעל לייצור חלב. מסביבו הקסנופוביה חוגגת, והוא מרגיש מבודד ומנוכר מהעולם. הוא נקלע לבית נטוש עמוס אובייקטים המזכירים לו את שורשיו, ומחליט להתמקם בו. זוהי תחילתה של מטמורפוזה. בסרטו הארוך הראשון, ז'ואאו פאולו מירנדה מריה עושה שימוש באלמנטים פנטסטיים כדי לטפל במתחים הגזעיים השולטים בברזיל. זהו סרט מרשים ויוצא דופן, שלהצלחתו תורמות עבודת הצילום המרהיבה והופעתו של אנטוניו פיטנגה בתפקיד הראשי. "בית הזכרונות" היה הסרט הלטיני היחיד שנבחר לתוכנית של פסטיבל קאן השנה, ובהמשך הוקרן בפסטיבלים של טורונטו וסן־סבסטיאן.