סרטו של אריק סטיל לוקח אותנו אל ברוקלין של שנות ה-80 ומתחקה אחר דייוויד בן ה-17, בן למשפחה של מהגרים יהודים מברית־המועצות. סמואל לוין, שהתפרסם כשחקן בברודווי, מגלם בכישרון וברגישות יוצאי דופן את הנער, העובר מסע של גילוי עצמי, מתוודע למיניות שלו ומנסה לתמרן בין סביבתו הדתית לבין המחוזות המסעירים של האיסט וילג' בניו־יורק – וכל זה על רקע מגפת האיידס, שהגיעה לשיאה באותם ימים. הבמאי האמריקאי, שזהו סרטו העלילתי הראשון (לאחר שני סרטי תעודה), מציג מיומנויות בימוי ראויות להערכה לצד עבודה מדויקת עם צוות השחקנים (רובם בעלי רקע בעולם התיאטרון), משלב מוזיקה דומיננטית המעשירה את הסרט ונעזר בכישוריו של הצלם אולה בראט בירקלנד, שנוסך בסרט פיוט ייחודי.