"צומת": מקום בו דרך אחת או שתים נפגשות, בו שניים או יותר דרכים לחשוב על העולם, על אומנות, על עשייה קולנועית ועל וידאו-ארט נפגשות. זהו מקום בו אתה יכול לשנות כיוון, אבל חשוב מכך, זהו מקום בו אנחנו פתוחים לאפשרויות אחרות. האומנות יכולה להיות מקום נדיר שכזה המאפשר לנו לאתגר את התפישות והגבולות שלנו, מקום בו אין דבר שנקבע מראש.
תחרות הקולנוע והוידאו-ארט הניסוני מציגה שש עבודות מגוונות שנבחרו מתוך כשמונים. כל עבודה מציעה מסע אל חלומות נסתרים, תרחישים עתידיים, טרנספורמציות, טבע או עולמות שטרם נתגלו.
התקיפות האופטיות של טוני קונראד הינן תזכורת לכך שהאומנות יכולה להיות משהו אחר ממצרך, והסרט התיעודי עליו מציג בפנינו אמן, מוסיקאי וקולנוען רב-גוני וחתרני.
"הדיבוק", מופע בהשתתפות תזמורת חיה, מטשטש את הגבולות בין עבר והווה, חיים ומוות, ומציע קריאה חלופית של קולנוע קלאסי וקנוני, תוך ניכוס קולו להתעמת עם כוחות הגמוניות האורבים בפתח.
עבור אלה המכירים את עבודתו של היינץ אמיגהולץ, "מראות רחוב [דיאלוג]" – שהוצג בפורום בברלינאלה – הוא הפתעה. אם לשפוט על סמך סרטי התעודה המאתגרים שלו, ניתן לכנות את אמיגהולץ "אדריכל מרחב" שבאופן תמידי בונה מרחבים קולנועיים מהארכיטקטורה עליו הוא מביט. כמעט ואין טקסט או מוסיקה. "ביקלס", על אדריכל הקיבוצים שיצר את עין חרוד, הינה דוגמה טיפוסית לכך. אך "מראות רחוב [דיאלוג]" הינה יצירה מפתיעה בחדשנותה בה הדיאלוג בין הקולנוען ובן שיחו הופכים להיות הסרט.
"אז כמו עכשיו" הינה פואמה מדיאטטית של ז'ואאו מוריירה סאלס השוזרת מאורעות פוליטיות מלפני 50 שנה עם צילומים של צלמה אמו בסין ובברזיל במצלמה סופר-8. זוהי הצדעה לכריס מרקר ולרגעים קולנועיים בלתי נשכחים מן העבר בפורמט ריבועי מפתיע.
"מניפסטו" מענג את הצופה עם קייט בלנשט המשחקת 13 דמויות שונות, כל אחת מייצגת מנשר פוליטי או אומנותי. מתוחכם, פרובוקטיבי וכייף.
בואו ל "אומנות בצומת" 2017 לנסיעה על דרכים עקלקלות יותר!
תודות לרבקה סאקר ולמשפחת ולקרן משפחת אוסטרובסקי על מימון פרסי הקולנוע והודיאו-ארט הניסיוני.
