לג'ניפר ג'ייסון־לי יש יכולת יוצאת דופן להשתנות, פיזית ופסיכולוגית, עבור תפקידיה. האומץ שלה מאפשר לה לזנוח את הטבע האינטרוספקטיבי שלה ולהפוך באופן מוחלט לדמות שהיא מגלמת. מעטים הם השחקנים שנעלמים כך בתוך הדמויות שלהם או מוותרים על הצורך באמפתיה של הצופה – אך ג'ייסון־לי, בקריירה של 42 שנים, הניחה לעצמה להתעמק בתחום הזה. היא התמידה בחיפוש אחר תפקידים מסוכנים ועבדה עם במאים דוגמת רוברט אלטמן, דייוויד קרוננברג, אלן רודולף, האחים כהן, ג'יין קמפיון, צ'רלי קאופמן, האחים ספדי וקוונטין טרנטינו.
היכולת של ג'ניפר ג'ייסון־לי להיעלם בתוך הדמויות שהיא מגלמת אין שנייה לה. היא מצטיינת בז'אנרים שונים, אך הנטייה שלה לדמויות מטרידות בולטת במיוחד. אנשים נוטים לתייג זאת כאומץ, אבל זה יותר מעשה של כנות גולמית. ככזה, הוא מודרני במידה רבת עוצמה. ג'ייסון־לי לא נוטה לסנטימנטליות, והתעקשותה לגרום לצופים להרגיש את כאבה של הדמות שהיא מגלמת הולידה ביצועים חודרים, מפורטים ונפלאים, ספוגים בלב ונשמה, הצורבים את תודעת הצופים.
כאלה היו תפקידיה ב"תשוקה חותכת" של קמפיון, "גוד טיים" של האחים ספדי, "אנומליסה" ו"סינקדוכה, ניו־יורק" של קאופמן, "תמונות קצרות" ו"קנזס־סיטי" של אלטמן, "הדרך לפרדישן" של סם מנדס, "דולורס קלייבורן" של טיילור הקפורד, "העלמה מכיכר וושינגטון" של אניישקה הולנד, "אקזיסטנז" של קרוננברג, "דרושה שותפה רווקה" של ברבט שרודר, "מרגו בחתונה" ו"גרינברג" של נואה באומבך, "ג'ורג'יה אחותי" של אולה גרוסברד, "לחץ" של לילי זנוק ו"רומן הדמים" של פול ורהובן.
בשנת 1990 זכתה ג'ייסון־לי בפרסי מבקרי הקולנוע של ניו־יורק ובוסטון על הופעותיה בסרטים "ברוקלין – תחנה אחרונה" ו"מיאמי בלוז". ב-1994 כיכבה בסרטם של האחים כהן "הקפיצה הגדולה" ובסרט הביוגרפי "גברת פרקר והמעגל המרושע", שבו גילמה את דורותי פרקר. סרט זה זיכה אותה בפרסים רבים ובמועמדות לגלובוס הזהב. שנה לאחר מכן כיכבה בסרט "ג'ורג'יה אחותי", שאותו גם הפיקה. היא זכתה שוב בפרס ממבקרי הקולנוע של ניו־יורק, וגם בפרס בפסטיבל הסרטים של מונטריאול ובמועמדות לפרס אינדיפנדנט ספיריט.
בשנת 2001 הופיעה עבודתה הראשונה כבמאית, הסרט "מסיבת נישואים" (בימוי משותף עם אלן קאמינג), שהוצג במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן וקיבל שתי מועמדויות לפרסי אינדיפנדנט ספיריט, בקטגוריות סרט ותסריט הביכורים הטובים ביותר. הסרט זכה בפרס המצוינות בבימוי של המועצה הלאומית לביקורת סרטים.
בשנת 2015 היתה ג'ייסון־לי מועמדת לפרסי אוסקר ובאפט"א על תפקידה בסרטו של קוונטין טרנטינו "שמונת השנואים", שעליו זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר מהמועצה הלאומית לביקורת סרטים. מאז עבדה עם כמה מהבמאים המרתקים ביותר שפועלים כיום, בהם ברנדון קרוננברג, אלכס גרלנד ולנה דנהאם. השנה זכתה לשבחים גם על הופעתה בעונה החדשה של סדרת הטלוויזיה האנתולוגית "פארגו", שנוצרה על ידי נואה האולי.
אנו גאים ונרגשים להעניק את אות ההוקרה של השנה לג'ניפר ג'ייסון־לי, על מכלול עבודותיה האמיצות והמדהימות.