קופות
הגעה
ההשתלטות של גיבורי העל על הקולנוע ההוליוודי הביאה עמה את תופעת היקום הקולנועי. בהרצאה הערב נבחן את התפתחות התופעה ונשאל אם אכן מדובר בקולנוע. מרצה: נתנאל שלומוביץ, עיתון "הארץ", החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה
הלהיט החדש של אולפני מארוול, בהפוגה שלאחר "סאגת האינסוף", ורגע לפני השקת הפרק הבא במיתולוגיה הוא סרט הפעולה שלפנינו, שבמרכזו מסעו של גבר צעיר מארה"ב לסין במטרה להתעמת עם אביו לגלות את כוחות העל שלו.
במפגש יוצא דופן בו יספר הבמאי אלון גור אריה על העתיד של כל אחד מכם דרך קומדיות שניסו לנחש את העתיד וצדקו יותר מידי! מג’יימס בונד לבחזרה לעתיד ועד מה שכדאי ללמוד ממשחק הדיונון. לסיום יוקרן על מסך הקולנוע “המופע של טרומן”. מנחה: הבמאי אלון גור אריה.
טרומן הוא אמריקאי ממוצע עם כל התוספות לחיים מושלמים. הוא עדיין איננו יודע שכל אביזריו אינם אלא תפאורה בתוכנית טלוויזיה שהוא הגיבור הראשי שלה. "המופע של טרומן" הוא סרט מושלם, יצירה מענגת ושלמה שיודעת להשתמש בנוכחות החד פעמית של ג'ים קארי באופן שמשרת היטב את התסריט המבריק. התוצאה היא באמת יצירת מופת שאסור להחמיץ בשום פנים.
מרצה: פרופ' מיכאל וולפה, קונצרט בהשתתפות זמרי סדנת הזמר העברי של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בתכנית שירים מהרפרטואר של שושנה דמארי
שושנה דמארי הייתה הדיווה הישראלית הראשונה. היא עמדה על במות הארץ והעולם והרטיטה מיליונים בקולה המכשף והופעתה המרהיבה. אך מעבר למלכה הגדולה מהחיים ולשיריה שנחרטו בלבו של הקהל, עמדה אישה שאיננו יודעים עליה הרבה. זהו סיפור על תהילה ובדידות, על הצלחה ואובדן, על תעוזה וויתור.
מרצה: ניר כהן שליט, קונצרט בביצוע: גיא פרטי ניהול אמנותי, עיבודים, פסנתר, אנה שפיץ זמרה, עופר שפירא כלי נשיפה, גיל גולדין בס, בתכנית: Papa Can You Hear Me ,My Man ועוד, לתשומת ליבכם, תכנית זו תהיה ארוכה מהרגיל
ניו יורק, ראשית המאה ה-20. משכונות העוני של הלואר איסט סייד אנו עוקבים אחר פאני ברייס הצעירה, הנחושה להצליח בתעשיית הבידור למרות חזותה חסרת הזוהר. בדרך לתהילה היא קושרת קשר רומנטי רווי מהמורות עם המהמר הכריזמטי ניק ארנשטיין. ברברה סטרייסנד האחת והיחידה בהופעת הבכורה הקולנועית שלה, שעליה זכתה באוסקר ראוי ביותר.
לכבוד “יום הבחירה” הבינלאומי של יוצאי החברה החרדית אשר חל בתאריך 27.10, נקרין הערב את הסרט “רדוף” ויתקיים מפגש עם הבמאי מנחם רוט. האירוע בשיתוף ארגון יוצאים לשינוי.
מנחם רוט, במאי הסרט, היה קורבן להטרדה מינית בהיותו נער בישיבה חסידית. לאחר עשרים שנה הוא מחליט ליצור קשר עם התוקף ומפתח עמו מערכת יחסים טעונה. במקביל הוא מתעד את המשבר בחייו המפוצלים בין תרבות חסידית וחילונית, ובין מערכות יחסים רומנטיות מקבילות. התוצר הוא פורטרט עצמי אמיץ שבו המצלמה הופכת לכלי לוכד וגואל.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאי יגאל בורשטין
הסרט מתבסס על קטעי מאמרים וספרים שכתבו הוגים ומהפכנים לאומנים באירופה ובישראל. את הטקסטים קוראים שחקנים במקומות שונים בתל-אביב, הרלוונטיים להתרחשויות הסרט. קטעי סרטים ארכיוניים, איורי עיתונות, תצלומים וקטעי מוזיקה תקופתית מעניקים את ההקשרים ההיסטוריים של קטעי המשחק.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאית סילבינה לנדסמן ואלוף (מיל’) עמי איילון, לשעבר ראש השב”כ, מפקד חיל הים וח״כ. מנחה: פרופ' רעיה מורג, המחלקה לתקשורת, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
במשך חצי שנה ליוותה מצלמתה של הבמאית סילבינה לנדסמן את חברי ארגון "שוברים שתיקה" – בסיורים מודרכים בחברון ובסביבתה, בהרצאות ובחוגי בית, בעבודה מול התקשורת ובישיבות הפנימיות. התוצאה מעוררת שאלות על התעצבותו של קונצנזוס ועל דרכי העמידה מולו.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאית יעל ראובני
לקראת גיל 40 חוזרת ראובני לבני כיתתה מפעם כדי לנסות לספר את ההיסטוריה המשותפת שלהם. מתוך מארג עדין של ראיונות וקטעי ארכיון עולה דיוקן קבוצתי של דור – הילדים שהתבגרו בשנות התשעים, עשור שהתחיל באופטימיות של שיחות שלום ונגמר בשבר האינתיפאדה השניה. הדור הראשון שידע תקווה בישראל, וגם, אולי, הדור שאיבד אותה.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם יוצרי הסרט, הבמאי ז’אן־פייר יידו והמפיקה זיוה פוסטק
מסע בארבעה חלקים של הבמאי ז'אן פייר יידו במטרה להבין מדוע התכחש במשך 50 שנה לעולם היהודי, ליהדות ולישראל. פרק ראשון: כיפור. דודו של יוצר הסרט מצד אמו עזב את אלג'יריה לישראל ב -1961. מאז לא היו בקשר. נחוש להתעמת עם דעותיו הקדומות מול המציאות, מגיע הבמאי לישראל מלווה בבתו.
לאחר ההקרנה שיחה עם יוצרי הסרט: הבמאי ז’אן פייר יידו והמפיקה זיוה פוסטק
מסע בארבעה חלקים של הבמאי ז'אן פייר יידו במטרה להבין מדוע התכחש במשך 50 שנה לעולם היהודי, ליהדות ולישראל. פרק שני: חנוכה. ודע לקיומה של "נכבה" אחת - הערבית, הבמאי מגלה "נכבה" אחרת, זו של יהודי ארצות ערב שגורשו כולם אחרי 1948.