קופות
הגעה
דיונים, הופעות, שיחות וסרטים העוסקים בסוגיית הניידות האנושית והגירה
בשיתוף מכון ון ליר בירושלים, קרן ברנרד ון ליר וקבוצת ון ליר הולנד
בת למהגרים איראנים עובדת ברשות האוכלוסין האמריקאית במציאות שבה המדינה סגרה את גבולותיה. התפקיד שלה הוא ללכוד חלומות, אך מה שנדמה כמו משימה פיוטית מתגלה כמזימה לשלוט באוכלוסיה. עם נופים אמריקאים מלוטשים, דמויות שכמו יצאו ממותחן פאלפ ועלילה חידתית שמניעה את גיבוריה בין מציאות לדימיון, הסרט מעלה שאלות על זהות, הגירה וחופש.
בבריטניה של סוף שנות השבעים קבוצה יוצאת דופן של אזרחים ומוסיקאים החליטו לחבור יחד כנגד שנאת הזרים שאיימה להשתלט על המדינה. להקות רוק, רגאיי וסקא התכנסו לפסטיבל מוסיקה, שבשיאו הופיעו על הבמה הקלאש, טום רובינסון בנד ואחרים. "מחאה לבנה" משרטט את הרגע ההיסטורי הזה עם שפע של מרואיינים, חומרים ארכיוניים ומוסיקה.
לאחר הקרנת הסרט, שיחה עם הבמאית התיעודית רוני אבולעפיה והעיתונאית דנה הרמן על מבצע החילוץ הנועז והמותח שהן הובילו להצלת קבוצת נשים אפגניות מידי הטאליבן. מנחה: ד״ר שי טגנר, מכון ון ליר.
רופאה אירופית צעירה מחליטה להגשים חלום נושן ומפליגה לבדה אל לב האוקיאנוס האטלנטי. השיט החלומי נגדע באיבו לאחר שבוקר אחד, לאחר לילה סוער, היא מבחינה בספינה רעועה עמוסת פליטים שסובלת מדליפה קטלנית. הסרט זכה בשלושה פרסים בפסטיבל ברלין.
לאחר ההקרנה, ראיון מצולם (באנגלית) עם זוכה פרס הפוליצר, חוזה אנטוניו ורגאס, שישתף את סיפור חייו המרתק. מנחה: נטע אחיטוב, הארץ
זוכה פרס הפוליצר חוזה אנטוניו ורגאס הוא אמריקאי לכל דבר. אבל בגיל די צעיר הבין שהניירות שאיתם הגיע מהפיליפינים לארה"ב, לא היו אמיתיים. הסרט שלפנינו לוקח אותנו למסע חברתי ואישי דרכו נפרשת המציאות הבלתי אפשרי הזו – שמעוררת שאלות על המתח שבין גבולות וריבונות לבין זהות ושייכות.
לפני ההקרנה שיחה על גבולות והגירה, שחושבת מחדש על נדידה אנושית בעולם ובישראל. בהשתתפות: ד"ר שי טגנר, מכון ון ליר ירושלים, פרופ' גליה צבר, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אפרת בן זאב, מכללת רופין (30 דקות)
ארבעה מבקשי מקלט נשלחים לאי קטן בסקוטלנד עד שהרשויות יכריעו בעניינם, אך זמן ההמתנה מעורר בהם לא מעט חרדות. סביב ציר העלילה הזה יצר בן שרוק את הסרט הבריטי הבולט של השנתיים האחרונות. עם שילוב של דכדוך, גיחוך, הומור דק והרבה אהבת אדם – התוצאה היא "סרט נפלא לגמרי" (הגארדיאן).
לפני הקרנה פאנל על תלישות ושייכות בקרב ילדים-מהגרים. בהשתתפות: רותה ברהנה, מבקשת מקלט, אם לילדים קטנים ומי שפועלת נמרצות למען משפחות מבקשי מקלט אחרות, איילה שני, מנהלת צוות הגיל הרך בארגון מסיל"ה (30 דקות)
הסרט עוקב אחר גן ילדי פליטים בשכונת שפירא דרך העיניים של לולה – ילדה אריתראית, ובלסינג – הגננת. אחרי שבקבוקי תבערה נזרקים על הגן, בעל־הבית מגיע ודורש מבלסינג לפנות את הדירה. הבמאית מגלה שבעל הדירה הוא הדוד שלה ונשאבת פנימה למציאות המורכבת של התושבים, הוותיקים והחדשים, בדרום תל אביב.
נערה פולניה צעירה יוצאת לאודיסיאה ברחובות דבלין על מנת להחזיר את גופת אביה שנהרג בתאונת עבודה הרחק מהבית. "אני לא בוכה" הוא דרמה מעולה, שאת סיפור ההגירה והניתוק המשפחתי מתרגמת לכדי סרט מסע שבמרכזו גיבורה נחושה המתבגרת לנגד עיננו, הרבה בזכות סופיה שטאפי שהופעתה החשופה לוקחת אותנו דרך רכבת הרים של רגשות ולבסוף כובשת את ליבנו.
האמן המוערך JR לוקח אותנו למסע אל כמה מהעבודות שלו בשנים האחרונות. המיומנות של JR היא שימוש באמצעים פשוטים כדי ליצור אמנות גדולה שמצליחה להביא את קולם של אנשי היומיום. זוהי הפגנה מוחצת של כוחו של האמן לרסק גדרות ולהציע מבט חדש, מעורר מחשבה על המציאות. התוצאה היא יצירה מהנה ומרחיבת לב.