יצחק הרצוג

יקירי אוהבי ואוהבות הקולנוע והתרבות בישראל,

פתיחתו של פסטיבל הקולנוע בירושלים היא תמיד יום חג אמיתי, על הזכות לקיים את מה שהפך לחלק פועם וחי מאוד מנופה של ירושלים, המביא איתו עושר, אמנות נפלאה, גאווה ישראלית, מפגשים בין תרבותיים מרתקים ועוד ועוד – וגם הנאה ושמחה גדולה לאוהבי הקולנוע, ולנו בתוכם.

ב-20 החודשים האחרונים, בצל המלחמה הקשה שאנו שרויים בה בחזיתות השונות, אין ספק שקשה לחוש במלואה את אווירת החג הזו שאנחנו צמאים כל כך להרגיש. רבים כל כך מאחינו ומאחיותינו איבדו את היקרים להם מכל, אחרים ואחרות גולים מבתיהם. השכול ומכאובי הגוף והנפש מקיפים אותנו מכל עבר, והדאגה לחטופים ולחטופות שלנו לופתת את הלב בלי הפסקה. כל אלה מאפילים מאוד על אווירת החג המסורתית שמלווה את הפסטיבל הנהדר הזה.

אבל חשוב גם שנזכור שבארץ עמוסת עבר כואב ושבעת קרבות כשלנו, הפסטיבל הזה נושא קול חשוב וברור המנכיח באופן עקבי רוח של יצירה ושל אהבת אדם, ומזמן לנו אפשרויות לחיבור אנושי אחר, באמצעות השפה הכלל עולמית, החוצה תרבויות, אמונות ודעות, של הקולנוע. לכן, דווקא השנה, מרגש פי כמה לראות את הפסטיבל הזה מתקיים כאן, בירושלים, ולאחוז בתמצית של אנושיות, של חדווה, של תרבות עשירה, של רוח ושל מותר האדם.

אני מודה מעומק הלב לגופים המארגנים, ליוצרים וליוצרות ולקהל הנפלא על ההזדמנות הזאת, ומאחל לכל באות ובאי הפסטיבל ימים של התרוממות רוח, יופי וקולנוע נהדר.

אסיים בתפילה לחזרת כל אחינו החטופים, עד האחרון שבהם – מי לשיקום ולביתו, ומי לקבר ישראל; להחלמת הפצועים בגוף ובנפש; להצלחתם ושלומם של חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון בחזיתות השונות; לשובן של המשפחות והקהילות העקורות – חדשות וגם ישנות – לבתיהן ולנוף מולדתן; ולנחמה של כל משפחות הנופלים והנרצחים יחד עם נחמת כלל הציבור בישראל.

בברכה,

יצחק הרצוג