תוכנית בת שני חלקים, המורכבת מתמונות נעות שיצרו נשים מתחילה המאה הקודמת ועד היום כמעט. מדוע מרקמים? מפני שלנגד עינינו הופך גירעוּן של פילם – חלקיקי הכסף הקטנים על גבי סרט הצלולואיד – לפיקסלים על המסכים המרובים שעומדים לרשותנו. השפה החזותית שלנו משתנה, וגם התענוגות שלנו, מה שמלוּוה לעתים בחרטה. אבל עבודת יד יכולה לחשוף פואטיקה סמויה ולהוביל אותנו לתענוגות אחרים.
תוכנית 2 | בריחה אל הנוף
מי מתבונן בנוף ובאילו אמצעים? כשאנו מתחילים מקצות האצבעות שלנו, בוחנים חלקיקי אור, מתבוננים לעומק בכוכבים, גולשים על אסדות קידוח נפט – כמה רחוק אנו יכולים להגיע? כיצד אנו מוצאים בתוככי המאה הקודמת שבילים אל העתיד?
הקרנה ושיחה בין ויוויאן אוסטרובסקי לשרון בלבן
ג'סיקה שרה ריינלנד
ביטוי של הלא-רואים
2016 | 16 מ"מ | שחור לבן | סאונד | 7:02
ידיו המגששות והסקרניות של אדם עיוור בוחנות פסל ויקטוריאני.
שרלוט פרייס
פרימה מטריה
2015 | 16 מ"מ | צבע | אילם | 3:00
חוטי אנרגיה עדינים מסתחררים והופכים לתאים מיקרוסקופיים מסתוריים של אבק זהב: אלה הם החלקיקים הזוהרים של חלום האלכימאי. "פרימה מטריה" שואב השראה מהפלא המכשף של שירו של לוקרטיוס, "על טבע היקום". הומאז' לתיעוד הצילומי הראשון והטנטטיבי של טבען המופלא של תופעות שקיימות מעבר לטווח הראייה האנושי.
אמילי ריצ'רדסון
פטרוליה
2005 | 16 מ"מ | צבע | סאונד | 7:50
"פטרוליה" (שמה של אסדת קידוח נפט מיותרת שנמצאת בקרומרטי פירת, סקוטלנד) בוחן את אדריכלות תעשיית הנפט לאורך קו החוף של סקוטלנד, שם מצבורי הנפט והגז צפויים לאזול ב-40 השנים הקרובות. היצירה צולמה על סרט 16 מ"מ, בטכניקות של דילוג זמן וחשיפה ארוכה, ומציגה תיעוד של תופעות תעשייתיות – היופי הרעיל של בית-הזיקוק בגריינג'מות; אסדות קידוח עצומות שצפות על פני המים, מצפות לתחזוקה ותיקון בניג; וריקודם האחרון של העגורנים לבניית ספינות בנמל גלאזגו. בנדיקט דרו יצר את פסקול הסרט באמצעות סאונד אלקטרוני המחולל על-ידי מחשב ופועל בטווח שבין דממה לרעש, כשם שהתמונה פועלת בטווח שבין הנראה לבלתי נראה.
אמילי ריצ'רדסון
הסחה לאדום
2001 | 16 מ"מ | צבע | סאונד | 4:00
המונח "הסחה לאדום" משמש באסטרונומיה לחישוב המרחק של כוכבים מכדור הארץ ולקביעת גילם המשוער. הסרט מנסה להציג את הגיאומטריה העצומה של שמי הלילה ולהעניק נקודת מבט שונה על הנוף, תוך שימוש בטכניקות חשיפה ארוכה, עמדות מצלמה קבועות, צילומים ארוכים ואנימציית דילוג זמן. כך נחשפים היבטים של הלילה שאינם נראים בעין בלתי מזוינת. הסרט, שמתאפיין בעוצמה עדינה, מורכב משינויים של האור על פני הים, השמים וההרים. הוא מציג תנועה במקומות שבהם היא כביכול אינה קיימת – בהיווצרות של דפוסי מזג אוויר, בתנועת הכוכבים, בבניין שמואר בפנסי מכוניות חולפות או בסירות ששטות הלוך ושוב לאורך קו האופק.
בנדיקט דרו, מלחין הפסקול, השתמש בהקלטות שטח של אזור הזוהר הצפוני, ושילב בהן סאונד שחולל מחשב, בניסיון לשקף את האלמנטים הלא-נשמעים באטמוספירה.
גיאורגי בגדסרוב ואלכסנדרה מורלסובה
רוס טיפינה
2014 | 16 מ"מ | שחור-לבן | סאונד | 2:44
הסרט מתמקד בזן של רוס טיפינה, צמח ממשפחת אנקרדיאצאאה, ששבטים ילידיים אמריקאיים נוהגים לערבב עם טבק ועשבים אחרים ולעשן אותו. יוצרי הסרט השתמשו במאפייניו של רוס טיפינה באמצעות פוטוכימיה ותיעדו את המחקר, הניסויים, הליקוט והכנת חומר הפיתוח שבו פותח התשליל המקורי. המבנה הלא-ליניארי של הנוסחה הכימית והמחקר הלא-ליניארי של התהליך מיוצגים בסדר הפריימים. בסרט לא בוצעה עבודת פוסט-פרודקשן, למעט הוספת סאונד. כל העריכה נעשתה במסגרת הצילום, לפני הפיתוח הכימי.
רבקה ברון
רעיון הצפון
1995 | 16 מ"מ | שחור-לבן | סאונד | 14:25
"בניסיון לתעד כביכול את רגעיהם האחרונים של שלושה חוקרי קוטב שנתקעו בשדה קרח לפני מאה שנים, בוחן סרטה של ברון את מגבלותיהם של דימויים ושל צורות תיעוד אחרות כאמצעים להכרת העבר ואת יחסי הגומלין הפרדוקסליים בין זמן סרט, זמן היסטורי, זמן אמיתי והרגע המקובע של התצלום. בשילוב של קריינות אגבית וקטעי צליל מלאי רמיזה, ראיות ואילוסטרציה, כדבריה של ברון, 'המשמעות נסחפת ללא שליטה'".
(פסטיבל הקולנוע של ניו-יורק, 1997, התוכנית "מראות מהאוונגרד")
אסטריד דלה-שאפל
דגימות גוף
2021 | 16 מ"מ ווידיאו | צבע ושחור-לבן | סאונד | 14:00
בשנת 1924 קרו שלושה דברים: מאובן של חבצלת ים נמצא ליד פסגת האוורסט, מטפס הרים בריטי מפורסם נעלם ומנהיג סובייטי מת. הסימולטניות הזו היא נקודת המוצא לנרטיב של הטרנספורמציה של החומר. בתנופה עצומה, חומרים עוברים שינוי, קני מידה והקשרי זמן חופפים זה לזה, וגופותיהם של בני-אדם שוכנות במעמקיהם של תהליכים יבשתיים אדירים.