אוצרת: ויויאן אוסטרובסקי
מוצג על ידי שרון בלבן
היוצרות המוצגות בתוכנית זו נעלמו לא פעם מהכתיבה ההיסטורית והספרות המקצועית על האוונגרד הבריטי בשנות ה-60 של המאה הקודמת ועד היום. הן החלו לקבל הכרה רק בשנות ה-90, בתערוכות בינלאומיות דוגמת WACK! Art and the Feminist Revolution (MOCA), ובשנים האחרונות בדיונים של ה-BFI בפסטיבל הקולנוע של לונדון, שסיפקו מרחב חשוב להרהור על האוונגרד הנשי.
הסרט המוקדם ביותר בתוכנית שלנו נוצר ב-1971, והמאוחר ביותר ב-2015. אלו היו זמנים משמעותיים וסוערים בבריטניה. מצד אחד, המימון מהמועצה לאמנויות אִפשר לאמנים ליצור יצירות חדשות ולאתגר שיטות ורעיונות דומיננטיים. מצד שני, תסיסה פוליטית, ה-IRA, שביתת הכורים, משבר הנפט ושנות שלטונה של מרגרט תאצ'ר הכבידו על האופטימיות שנותרה משנות ה-60 והאיצו תגובות חברתיות כמו תנועת הפאנק ומרד פמיניסטי.
היוצרות המוצגות כאן ניחנות בגישה חדשנית ובפרספקטיבה ייחודית על העולם הסובב אותן. אנו מקווים שתוכנית זו תדגיש את ההשפעה המהפכנית שהיתה להן בזכות יצירותיהן הפרובוקטיביות והפרקטיקות שעיצבו את תנועת האמנות הפמיניסטית.
את תהיי האמא
שרה פוסיל | 1990 | 16 מ"מ | 6:40 דקות
הסרט "את תהיי האמא" משתמש בטכניקת סטופ־מושן כדי לקרוא תיגר על החלוקה המקובלת בין חי ודומם, נזיל ויציב. חלל הזייתי מתגלה כאשר תמונה קפואה של פני האמנית מוקרנת על כלי חרסינה המונחים על שולחן. צלילים מוגברים של טחינה, מזיגה וערבוב מלווים את האירועים.
שיכון
אמילי ריצ'רדסון | 2005 | 16 מ"מ | 12:43 דקות
"שיכון" הוא דיוקן של בניין מגורים לונדוני שנבנה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. הסרט חוקר וחושף את החללים הפנימיים והחיצוניים של הבניין ואת דפוסי הפעילות בו, וכך נוצר מקצב שמלווה את צילומי האבטחה של השומרים. הסרט צולם במצלמה נייחת. הצילומים הסטטיים חוזרים על עצמם: הם ערוכים ברצף, כמו בהקלטות טלוויזיה במעגל סגור שעוברות ממצלמה אחת לאחרת, וקוטעים שוב ושוב את ה"קריינות" (הוויזואלית).
פטרוליה
אמילי ריצ'רדסון | 2005 | 16 מ"מ | 20:59 דקות
"פטרוליה" הוא שמה של אסדת קידוחי הנפט שניצבת במצר קרומרטי שבסקוטלנד. הסרט בוחן את הארכיטקטורה של תעשיית הנפט והגז לאורך קו החוף הסקוטי, שמאגריה צפויים להתרוקן ב-40 השנים הבאות.
היסט לאדום
אמילי ריצ'רדסון | 2001 | 16 מ"מ | 3:56 דקות
"היסט לאדום" הוא מונח באסטרונומיה המשמש לחישוב גיל של כוכבים באמצעות מדידת מרחקם מכדור הארץ. הסרט "היסט לאדום" מבקש להציג את הגיאומטריה הקוסמית המרהיבה של שמי הלילה, ומספק נקודת מבט שונה על הנוף. צילום בחשיפה ארוכה ושוטים ממושכים, שימוש במצלמות נייחות וטכניקות אנימציה בהילוך מהיר משתלבים יחד וחושפים מחזות ליליים שרובם אינם נראים בעין בלתי מזוינת.
אור סקרן
שרלוט פרייס | 2011 | 16 מ"מ | ללא סאונד | 3:55 דקות
כתב יד מואר: איורים נטמעים מחדש בסיבים של הדף; אור מהבהב נמס אל תוך האמולסיה של סרט הצילום; סיפור חמקמק מסופר מחדש.
חומר ראשיתי
שרלוט פרייס | 2015 | 16 מ"מ | ללא סאונד | 3:32 דקות
חוטים דקים של אנרגיה מסתחררים והופכים לתאים מיקרוסקופיים מסתוריים של אבקה זהובה. אלו הם החלקיקים הזוהרים המרכיבים את חלומם של האלכימאים. הסרט "חומר ראשיתי" נוצר בהשראת הקסם הערטילאי של השיר "על טבע היקום" של לוקרטיוס. הסרט הוא מחווה לנסיונות הראשוניים של תיעוד מצולם, שחשפו את אופיין המופלא של תופעות המסתתרות מעבר לקצה המבט האנושי.
דרזדן דינמו
ליס רודס | 1971 | 16 מ"מ | 5:05 דקות
סרט זה הוא תוצר של התנועה הסטרוקטורליסטית/מטריאליסטית, שנוסדה בשנות ה-70 של המאה הקודמת על ידי חברים בקואופרטיב יוצרי הסרטים של לונדון. חברי התנועה ביקשו לבצע דה־קונסטרוקציה של האשליה הקולנועית על שלל פניה. באמצעות הדבקת מרקמי "לטראטון" ישירות אל חלקי התמונה והסאונד של סרט צילום בפורמט 16 מ"מ, באופן כזה שהתמונה נקראת כסאונד בזמן שהיא מוצגת על המסך, הבמאית ליס רודס שואפת להדיח את חוש הראייה ממעמד הבכורה שלו בעולם הקולנוע וליצור סוג של שוויון אודיו־ויזואלי. תגלית מקרית במהלך הקרנה, כשאחד הפריימים הפיק את צליל התו דו, הניעה אותה להלחינו כיצירה מוזיקלית.