קופות
הגעה
הבמאים של "ציידי הכמהין" חוזרים עם סרט תיעודי חדש על תרבות הגאוצ'ו – מהסמלים הלאומיים של ארגנטינה. בשפה קולנועית השואבת השראה מהמערבונים הקלאסיים הם עוקבים אחר תרבות מרתקת שמעולם לא חדלה מלהתקיים, ומפנים את המבט אל הדור הצעיר שנאבק לשימור המורשת בזמן שהעולם מסביב לא מפסיק להשתנות.
במשך עשורים, השחקן האגדי הנרי פונדה היה לסמל של פשטות ושורשיות. האוצר והיסטוריון הקולנוע אלכסנדר הורוואת ראה בו יותר מזה. סרטו הראשון של הורוואת כבמאי הוא מסה קולנועית המשרטטת מעין דיוקן של ארצות־הברית דרך דמותו של פונדה והפילמוגרפיה העשירה שלו, שהנציחה דורות של עשייה קולנועית ותמורות חברתיות ופוליטיות.
סרט אנימציה יפהפה שהוא עיבוד קולנועי לספרו הביוגרפי של פוראט אלאני. לאחר מות אביו, שהיגר מעיראק לצרפת, אלאני מתחקה אחר סיפורו המפותל כמתנגד משטר. הוא מתעכב על המחיר ששילם האב כשקרע את עצמו ממשפחתו וממולדתו לטובת חיים בטוחים יותר באירופה. בבגרותו, אלאני חוזר למדינה המסוכסכת כעיתונאי ומנסה לחקור את שורשיו ולברר מה עלה בגורל משפחתו. על בימוי הסרט חתום המאייר הצרפתי לאונרד כהן, שאייר גם את הספר. כהן עושה כאן שימוש מושכל במלאכת ההנפשה תוך שהוא שוזר במיומנות זיכרון אישי והיסטוריה לאומית לכדי יצירה יוצאת דופן המנסה לפייס בין העבר והעתיד.
שבעה כלבים ואשה אחת חיים יחד בפאתי מוסקבה, במקום שפעם היה אזור תעשייה משגשג וכיום לא נותר ממנו כמעט דבר. הרחק מעיני המשטר הטוטליטרי, האשה מגדלת את הכלבים ממש כאילו היו ילדיה. היא מטפלת בהם במסירות, ובתמורה מקבלת אהבה ונאמנות ללא גבולות. סרט תיעודי יוצא דופן המצולם כולו מנקודת המבט של הכלבים.
סרטו התיעודי החדש של סרגיי לוזניצה, שצולם במשך שנתיים, עוקב אחר התמודדותה של האוכלוסייה האזרחית באוקראינה עם הפלישה הרוסית, ששיבשה את כל מרקם החיים במדינה. בסגנונו הייחודי, ובעזרת צילום מרהיב המנציח רגעים של קושי ומאבק, "הפלישה" מתגבש לכדי מסמך קולנועי מטלטל על התנגדות ותקווה בארץ שנכפתה עליה מלחמה אכזרית.
