רובן אוסטלונד הוא אורח הכבוד של המהדורה ה-39 של פסטיבל הקולנוע ירושלים. סרטו החדש, "משולש העצבות", נבחר לפתוח את הפסטיבל השנה, וזה יקרה ב-21 ביולי, כמעט חודשיים אחרי שזכה עליו בדקל הזהב, הפרס הראשון בתחרות של פסטיבל קאן. באירוע הפתיחה בבריכת הסולטן יוענק לאוסטלונד אות הוקרה מיוחד על הישגיו בתחום הקולנוע, ובמהלך הפסטיבל תוצג רטרוספקטיבה של עבודתו.
הבמאי השוודי, חובב סקי מושבע, החל את דרכו הקולנועית כאשר במשך חמש שנים צילם סרטי סקי. הוא היה אז בראשית שנות העשרים לחייו. בהמשך למד קולנוע באוניברסיטה של גטבורג ובאמצעות הסרטים הקצרים שיצר פיתח את אחת המיומנויות הנודעות שלו: שוטים ארוכים ומורכבים, היבט שילווה את כל גוף עבודתו. הוא גם החל לגבש את שפתו הייחודית המשלבת חוש הומור יוצא דופן עם התבוננות חדת אבחנה על התנהגות אנושית, מעין שילוב של קולנוע וסוציולוגיה.
ב-2004 ביים את סרטו הארוך הראשון, "גיטרה מונגלואידית", שלוקח אותנו למסע בין שורה של דמויות יוצאות דופן החיות בעיר שוודית דמיונית. סרטו השני, "לא רצוני" (2008), המורכב מחמישה פרקים המובאים במעט מאוד עבודת עריכה, נבחר להשתתף במסגרת תחרות "מבט מסוים" בפסטיבל קאן וזכה לשבחי הביקורת. ב-2011 ביים את "פליי", דרמה מרתקת שכתב עם אריק המנדורף בהשראת אירועים אמיתיים, ועוררה לא מעט ויכוחים ודיונים. הסרט הוקרן אף הוא בפסטיבל קאן וזכה בשורה של פרסים.
אבל נדמה שהיה זה "כוח עליון" (2014) שגרם לכל חובב קולנוע להכיר את השם רובן אוסטלונד. בסרט עקב אוסטלונד אחר משפחה היוצאת לחופשה באתר סקי באלפים הצרפתים ונקלעת לסופת שלגים, תוך שהוא חושף את המתחים המשפחתיים בחדות ובהומור האופייניים לו. "כוח עליון" זיכה אותו בפרס חבר השופטים במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן, היה מועמד לפרס גלובוס הזהב, הופץ ב-75 מדינות ואף זכה לגרסה אמריקאית בשם "מדרון תלול" (2020).
ב-2017 הוא זכה בדקל הזהב על סרטו "הריבוע", סאטירה מושחזת על עולם האמנות שעוררה הדים רבים וזיכתה אותו בשלל עיטורים, בהם מועמדות לפרס האוסקר וחמישה פרסי האקדמיה האירופית (בהם הסרט הטוב ביותר). נשיא חבר השופטים בפסטיבל קאן באותה שנה, פדרו אלמודובר, שיבח את יכולתו של הסרט לתאר את "הדיקטטורה של התקינות הפוליטית". ואילו השנה הצליח אוסטלונד לעשות היסטוריה ולהיכנס למועדון מאוד אקסלוסיבי של במאים שזכו בדקל הזהב יותר מפעם אחת. המועדון הזה כולל את פרנסיס פורד קופולה, מיכאל הנקה, האחים דארדן ואמיר קוסטוריצה, ונדמה שמקומו של אוסטלונד אך טבעי בין המאסטרים הללו.
