סגור
לתכנית החודשית

קולנוע ישראלי

בהסתורה

בימוי: יוסי מדמוני
| 100 דקות

"בַּהַסְתוּרֵה" צוללת אל המאבק הפנימי העז והמורכב שמתחולל בנפשם של אלו הקשורים בכל נימיהם לחברה החרדית שבה גדלו – ועדיין חווים בה קושי עצום שדוחק בהם לעזוב ולצאת לחופשי. יוצגו שני פרקים

חדרה של מריאנה

בימוי: עמנואל פינקל
| 131 דקות

מבוסס על יצירת המופת של אהרון אפלפלד, "פרחי האפלה". במהלך מלחה"ע ה-2 הוגו בן ה-11, מסתתר מהמלחמה המשתוללת בארונה של מריאנה, שמוכרת את גופה בבית בושת. קיומו של הוגו תלוי בצלילים ובמראות שהוא קולט דרך הקירות. עם דמיונו כמשאב היחיד, הוא נחשף הן לזוועות המתרחשות סביבו והן לסודות המיניות.

כמה הערות על המצב

בימוי: ערן קולירין
| 79 דקות

כמה הערות על המצב, הוא סרט קולנוע המורכב משש מעשיות אבסורדיות ומעט תלושות, השופכות אור, כל אחת מזווית אחרת, על המצב הקיומי והאנושי והחברתי כאן ועכשיו.

נער יהודי גאה

בימוי: ישרי הלפרן
| 87 דקות

"נער יהודי גאה" מציג את סיפורו המרתק של הרשל גרינשפן, המתנקש הצעיר שהואשם על ידי היהודים באחריות לפוגרום שסימן את תחילת השואה – ועל ידי הגרמנים באחריות לפרוץ מלחמת העולם השנייה.

העולם ירעד

בימוי: ליאור גלר
| 109 דקות

הסיפור האמיתי שטרם סופר על קבוצה של אסירים יהודים במחנה השמדה נאצי שמחליטים לצאת למבצע בריחה נועז. המטרה: לחשוף לראשונה לעיני העולם את ההרג ההמוני.  "העולם ירעד" הוא מותחן עוצר נשימה המתמקד ברגע של גבורה, חוסן ותקווה כנגד כל הסיכויים.

צ'ה צ'ה צ'ה

בימוי: אוליביה לוי־חדיד
| 20 דקות

אשה לטינית במזרח התיכון, מהגרת בין שני עולמות: ארגנטינה וישראל. "צ'ה צ'ה צ'ה" הוא קולאז' חזותי ומוזיקלי הבוחן את האינטימי והציבורי, את הנראה והנסתר.

רביעי 17.12.25 17.12.25
20:00
20:00
סינמטק 4
סינמטק 4
2025-12-17 20:00:00 2025-12-17 23:00:00 Asia/Jerusalem דגמים של זיכרון: מאיה ז"ק – רטרוספקטיבה <p> </p><p>ההקרנה בנוכחות היוצרת מאיה ז"ק</p><p><strong>אמא כלכלה</strong></p><p>ישראל 2007 | 20 דקות | ללא דיאלוג</p><p>עקרת בית גלמודה נעה ברחבי בית משפחתי בחיפוש אחר עקבות שהשאירו דייריו הנעדרים. היא מתעדת חפצים, משרטטת את קווי המתאר שלהם ונותנת לכל אחד מהם ערך מספרי. פעולותיה הקפדניות והכפייתיות הן חלק מטקס קבוע שכל תנועה בו מדודה, קצובה ומחושבת. בתוך המיקרוקוסמוס הביתי הזה, שבמסגרתו הבית הופך ליחידה כלכלית והאמא מתפקדת ככלי להשלטת סדר, נחשף הקו הדק שמפריד בין דאגה לתכנון מחושב ובין גמול לעונש. הסרט "אמא כלכלה" עוסק בזיכרון, משמעת והמערכות שאנו בונים כדי להתמודד עם תהפוכות הגורל, והופך את החלל הביתי המוכר לזירה חזותית מדויקת ומטרידה.</p><p><strong>חוק שחור־לבן</strong></p><p>ישראל 2011 | 17 דקות | ללא דיאלוג<br />בחינה חזותית מרשימה של התשוקה האנושית לכפות סדר על הכאוס. במרכז הסרט עומדים לוח שחמט ענקי ושני כלבי פודל מאולפים שמבצעים בדייקנות את פקודות אדוניהם. כל תנועה שלהם מבוקרת ומתועדת באמצעות קמרה אובסקורה על ידי פקידה היושבת במשרד סמוך, מאחורי קיר זכוכית, שהופכת את השגרה שלהם לריטואל של שליטה, מעקב והצגה. הפרעה קצרה בדפוס הפעולה המתואר משבשת את הסדר הקיים וחושפת את השבריריות של מערכות שנוסדו על אדנים של משמעת וציות. יצירה עשויה בקפידה, חוויה ויזואלית מעודנת שהיא גם מחווה לאמנות הרישום.</p><p><strong>אור נגדי</strong></p><p>ישראל 2017 | 24 דקות | גרמנית</p><p>הסרט השלישי ב"טרילוגיית הזיכרון" עטורת הפרסים של מאיה ז"ק, לאחר "אמא כלכלה" ו"חוק שחור־לבן", הוא יצירה מהפנטת העוסקת בזיכרון ומודעות בהשראת המשורר פאול צלאן. עובדת ארכיון מאזינה להקלטות של צלאן והופכת בהדרגה מארכיבאית לאלכימאית. היא מנתחת תמונות, מפות, מסמכים ושירים, עד שהגבול בין עבר להווה מיטשטש. חקירתה מובילה אותה אל תמונת רחוב בצ'רנוביץ משנת 1937. שם היא פוגשת את אמו של צלאן, שאופה חלה לשבת. מה שהחל כמחקר הופך לקסם נשי ומגיע לשיאו ביצירת "גולם זיכרון". ז"ק חקרה את צלאן ואת הנשים בחייו; הסרט שיצרה שוזר יחדיו מוות ולידה, ומוקדש לזכר אמו של האמן. "אור נגדי" הוא הפרק האחרון בטרילוגיה, והוא בוחן לעומק שאלות הנוגעות להיסטוריה, זיכרון ודמיון.</p><p><strong>התבשרות</strong></p><p>ישראל 2024 | 12 דקות | עברית | כתוביות באנגלית</p><p>כשהזכרונות מאִמה מתחילים להתפוגג, האמנית מאיה ז"ק חוזרת אל שיר הערש הנוגה שאִמה נהגה לשיר לה כדי להרדים אותה בילדותה. הסרט "התבשרות" הוא שירה קולנועית מהפנטת. ז"ק מפרקת, טווה ומרכיבה מחדש את השיר, ומנסה להחיות באמצעותו את זכרון הגוף של אמא שלה, שהלכה לעולמה בטרם עת. חוויית האימהוּת של ז"ק עצמה היא מקור ההשראה לסרט, המתאר פולחן מאגי־אמנותי הנטוע בשרשרת המסירה הבין־דורית והבין־נשית של אימהות ובנות, אמיתיות ורוחניות, חיות ומתות. דרך הפולחן הזה מבקשת ז"ק לפענח את האלכימיה של הזיכרון והשיכחה, ולנסח תשובה לפחד שישכחו אותנו ולמותנו הבלתי נמנע.</p> Cinematheque Jerusalem Cinematheque

דגמים של זיכרון: מאיה ז"ק – רטרוספקטיבה

אמא כלכלה ישראל 2007 | חוק שחור־לבן ישראל 2011 | אור נגדי ישראל 2017 | התבשרות ישראל 2024 | ההקרנה בנוכחות היוצרת מאיה ז"ק