מידע
קופות
הגעה
האחים דארדן
ז'אן־פייר ולוק דארדן הם במאים מזן נדיר: כאלה שהעשייה שלהם כה ייחודית, משפיעה ועקבית, עד שקווי המתאר שלה מוכרים לכל שוחר ושוחרת קולנוע – אמנות שהם הפכו לחלק בלתי נפרד מן ההיסטוריה העכשווית שלה.
די לומר "סרט של האחים דארדן" כדי להבהיר במה מדובר: קולנוע שלא מהסס לחשוף את הפינות האפלות של החברה, אבל גם מסרב להרים ידיים ומתעקש להאמין שהתיקון אפשרי; קולנוע ריאליסטי ומחוספס המושפע עמוקות מן העשייה התיעודית שבה החלו את דרכם, אך מיטיב להשתמש באמצעים אמנותיים כמו מוזיקה, עריכה ומשחק; קולנוע אנושי והומני שבו הגיבורים הם תמיד בני אדם אמיתיים, שלמים ומורכבים, וגם אם השחקנים המגלמים אותם הם כוכבים, הם נמנעים מכל מניירות; קולנוע שמשתוקק וגם מצליח לרגש אותנו, ובו בזמן גם מבקש להציב בפנינו מראה ולעורר בנו מחשבה.
מה שאף פעם אי אפשר לדעת זה איזה סיפור יבחרו האחים דארדן לספר. לאורך השנים הם עסקו בסוגיות רבות ומגוונות, לעתים קרובות כאלה שאחרים לא העזו לגעת בהן לפניהם. ב"רוזטה" (1999) עסקו בנערה עם אמא בלתי מתפקדת, וב"הילד" (2005) הציגו בני זוג צעירים שמוכרים את תינוקם בשוק השחור. ב"הנערה האלמונית" (2016) עסקו בהגירה מנקודת המבט של לבנה פריבילגית, וב"טורי ולוקיטה" (2022) עסקו בה מהפרספקטיבה של המהגרים. ב"אחמד הצעיר" מ-2019 (שהופץ בישראל תחת השם "הבחירה") דנו באסלאם הרדיקלי, וב"יומיים ולילה" (2014) באכזריות של שוק העבודה המודרני. והרשימה עוד ארוכה.
ז'אן־פייר דארדן נולד בליאז' ב-1951, ואחיו לוק נולד שלוש שנים לאחר מכן. היצירות שלהם נטועות עמוק בעיר שבה נולדו וגדלו, אבל תמיד יש בהן ממדים אוניברסליים. השניים קנו לעצמם שם עולמי עם סרטם "ההבטחה", שהוצג בפסטיבל קאן ב-1996. מאז, כל סרט חדש שלהם מוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל ובדרך כלל גם זוכה בפרס: "רוזטה" ו"הילד" זכו בדקל הזהב והפכו את האחים דארדן לשניים מהבמאים הפעילים היחידים שקטפו את הפרס היוקרתי פעמיים. "הילד עם האופניים" (2011) זכה בפרס הגדול של הפסטיבל, "אחמד הצעיר" ("הבחירה") בפרס הבימוי, "השתיקה של לורנה" (2008) בפרס התסריט ו"טורי ולוקיטה" בפרס מיוחד. במקביל זכו ברשימה ארוכה של עיטורים בפסטיבלים ובטקסי פרסים אחרים, ואנחנו שמחים להוסיף עיטור נוסף לארון התארים המתפקע של השניים.
סרטיהם של האחים דארדן הוקרנו בקביעות בפסטיבל ירושלים לאורך כל 40 שנותיו. הרומן הקולנועי שלהם ושל הקהל הישראלי הוא כמעט סיפור של אהבה ממבט ראשון. מאז הצלחת "רוזטה", שהיה להיט גדול בארץ, הקהל כאן ממלא את האולמות בכל סרט חדש שלהם, ותמיד נרגש לגלות איזה סיפור יספרו הפעם.
אנחנו גאים להעניק לאחים דארדן אות הוקרה על מפעלם הקולנועי. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות כדי להודות להם על רגעי החסד הקולנועיים שהעניקו לנו, ההשראה שנתנו לקהל וליוצרים והיוצרות שהלכו בדרכם – וגם על התמיכה ארוכת השנים שלהם בסינמטק ובפסטיבל. לחייכם, ז'אן־פייר ולוק, לחיי הקולנוע ולחיי חברה צודקת וטובה יותר.