רק אל תחשוב שאצרח

"ינואר 2016. האהבה שהובילה אותי לכפר הזה בחבל אלזס, הכפר שבו אני חי, הגיעה לתומה לפני שישה חודשים. כעת אני בן 45, לבד, ללא רכב, עבודה או תקוות כלשהן, מוקף בטבע עשיר שקרבתו אינה מספקת לשם השקטת המצוקה שבה אני שרוי. צרפת, הנתונה עדיין בהלם מאירועי הטרור שהתחוללו בנובמבר, נמצאת במצב חירום. אני מרגיש חסר אונים, חנוק מזעם עצור. אני אבוד וצופה בארבעה סרטים ביום. אני מחליט לתעד את הקיפאון הזה לא באמצעות מצלמה אלא על ידי קטעים מתוך שטף הסרטים שאני רואה". כך מתאר הקולנוען הצרפתי פרנק בּובֶה את סרטו החדש, שהוצג בפסטיבל ברלין האחרון – מלאכת מחשבת מקורית של עריכה וטקסט, מסע סינפילי מסחרר המורכב מקטעים מתוך מאות סרטים ומצטבר לכדי חוויה יוצאת דופן ומרגשת עד מאוד.