ילד אורז

סו־יאנג היא אם יחידנית ממוצא קוריאני המגדלת את בנה דונג־יום בפרבר קנדי. היא נחושה בדעתה להעניק לו חיים טובים יותר מאלו שהשאירה מאחור. התקופה היא שנות ה-90, והיא כבר רגילה להתמודד עם האתגרים התרבותיים והגזענות האגבית המושרשת בקנדה. כשדונג־יום מתבגר ומתחיל להתעניין יותר ויותר בשורשיו – הארץ שעזבו, ואביו, שעליו סו־יאנג מעולם לא דיברה – היחסים ביניהם נעשים מתוחים. כשהם נאלצים לחזור למולדת, לראשונה מאז עזיבתם, יזכו האם ובנה בהזדמנות להתחבר מחדש. "ילד אורז" הוא סרטו של אנתוני שים, שממש כמו הדמות הראשית היגר מקוריאה־הדרומית לקנדה כשהיה ילד. הסרט, דרמה משפחתית מרגשת ועדינה, זכה בפרס הראשון בפסטיבל טורונטו ומככב מאז בפסטיבלי קולנוע ברחבי העולם – הרבה בזכות תצוגות משחק שובות לב וחכמות, בין השאר של דויון נואל הואנג, שהיה רק בן שש בזמן הצילומים.