כובשים את ונציה

השנה היא 1964, המלחמה הקרה בשיאה. הממשל האמריקאי נחוש להיאבק בקומוניזם באמצעות תרבות ואמנות, ונדמה שאין אירוע מתאים יותר לעשות זאת מאשר הביאנלה של ונציה. אליס דני, מקורבת של בני הזוג קנדי, ממליצה על אוצר שאפתן בשם אלן סולומון. המקורבת והאוצר מצרפים לקנוניה את סוחר האמנות הניו־יורקי ליאו קסטלי ורוקמים יחד תוכנית פעולה שתבטיח את זכייתו של רוברט ראושנברג בפרס הגדול של הביאנלה. האמן האמריקאי המשפיע היה אז עדיין בשוליים, אך שלושת הקושרים זיהו את הפוטנציאל והלכו עם התוכנית עד הסוף – וכל האמצעים כשרים. הבמאית אמיי וולך ביצעה עבודת תחקיר פנומנלית, נעזרה בשורה ארוכה של מומחים ואנשי אמנות שהיו בסוד העניינים, ויצרה סרט תיעודי מפותל וסוחף שבנוי ממש כמו מותחן הוליוודי.