סגור
לתכנית החודשית

המהדורה הנוכחית של "אמנות בצומת" אמנם לא חגיגית, אך היא נחוצה. בעיצומה של המלחמה, שגובה קורבנות רבים כל כך, וכשמסביבנו כל כך הרבה סבל ומוות, במצב שבו יש חטופים שעדיין נמצאים בשבי, אנו שואלים את עצמנו מהי משמעותה של האמנות בזמנים כה אפלים. אנו מאמינים בכוחה של האמנות להציב את החיים והיצירתיות מעל ההרס והמוות.

בתחרות פרסי הקולנוע האקספרימנטלי והווידיאו־ארט משתתפים השנה שמונה אמנים חזותיים עם סרטים ישראליים עכשוויים. התחרות מציגה גישה נועזת לווידיאו־ארט וקולנוע נסיוני, גישה ששוזרת יחד נושאים אישיים ופוליטיים ומגיבה בדרכים מגוונות לסביבה הטרופה של ימינו. המגוון הרחב של הדימויים העכשוויים חורג מגבולות הקולנוע הנרטיבי הקונבנציונלי, ונע בין אסתטיקה גסה לפואטיקה מעודנת.

יוענקו שני פרסים: פרס ליה ון־ליר מטעם רבקה סאקר (15 אלף שקל) ופרס קרן משפחת אוסטרובסקי (12 אלף שקל). אנו מצדיעים לאמנים: אמיר יציב, ליילה ארדמן־טבוקשווילי, אלונה רודה, אקים דולינסקי, יונתן עומר מזרחי, יסמין דייויס, רועי מנחם מרקוביץ' ושלום חי.

במרכז לאמנות ומחקר מעמותה, האוצרת והחוקרת ג'ודית לנגלרט מציגה תערוכה ובה סרטים קצרים, סרטי וידיאו ותצלומים משנות ה-70 של המאה הקודמת, עשור שבו הופיעו אמנות המיצג, אמנות הגוף והווידיאו־ארט בישראל. רבות מהעבודות מבטאות התמודדות עם טראומות משותפות כמו השואה ומלחמת יום הכיפורים, בשילוב עם סוגיות של זהות ומגדר, כמו גם חוויות אישיות של האמנים. האמנים המשתתפים: אברהם אילת, גדעון גכטמן, יורם ואלינה גרוס, חיים מאור, יהושע נוישטיין, ג'ורג'ט באטל וג'ררד מרקס, דב אור־נר, דוד פרלוב ויוכבד ויינפלד.

בהקשר של התערוכה יוקרן בסינמטק הסרט "המרתף" (1963) בבימויו של נתן גרוס. כשנה לאחר משפט אייכמן, גרוס התעמק לראשונה בטראומות השואה בקולנוע הישראלי. התסריט, שנכתב על ידי גרוס ושמעון ישראלי, חלוץ תוכניות היחיד על הבמה הישראלית, כולל אירועים מחייו האישיים של הבמאי. זהו הסרט הראשון בקולנוע הישראלי שאימץ את נקודת המבט של ניצול השואה. מוצג על ידי האוצרת ג'ודית לנגלרט.

השנה נחלוק שוב כבוד לאחת מבמאיות הסרטים הנסיוניים המוערכות ביותר, שנטל אקרמן. "שנות השמונים המוזהבות" הוא מחזמר שובב שביימה אקרמן ב-1986, שעבר שחזור לאחרונה. דרך ההרפתקה הצבעונית הזו בוחנת עינה החדה של אקרמן מגוון נושאים, מהקפיטליזם והפמיניזם ועד זהות יהודית. מוצג על ידי חוקרת הקולנוע אורי לוין.

"כובשים את ונציה" של אמיי וולך הוא סרט דוקומנטרי מרגש המתאר את הביאנלה של ונציה בשנת 1964 ואת האופן שבו הממשל האמריקאי התערב כדי להבטיח שעבודתו של רוברט ראושנברג תזכה בפרס הגדול.

לבסוף, "נשות האוונגרד הבריטיות: מבוך נשי" מציג ארבע קולנועניות שסרטיהן הם פנינים של קולנוע נסיוני. היוצרות המוצגות כאן מציגות גישה חדשנית ופרספקטיבה אישית על העולם הסובב אותן. התוכנית הזו מדגישה את ההשפעה הטרנספורמטיבית שהיתה לאמניות אלו באמצעות העבודות והפרקטיקות הפרובוקטיביות שלהן, שעיצבו את תנועת האמנות הפמיניסטית.

 

בתקופה סוערת זו אנו מקווים ליצור מקום של רוגע, שלווה, אולי קצת חיוכים ומחשבה, במהדורה הנוכחית של "אמנות בצומת".

ויויאן אוסטרובסקי וקבוצת סלה־מנקה

 

כובשים את ונציה

בימוי: אמיי וולך
| 98 דקות

סרט תיעודי סוחף המציג סיפור יוצא דופן מעולם האמנות. בשיאה של המלחמה הקרה, הממשל האמריקאי נחוש להיאבק בקומוניזם באמצעות תרבות – ונדמה שאין אירוע מתאים יותר לעשות זאת מאשר הביאנלה של ונציה. כך נרקמת תוכנית שתבטיח את זכייתו של רוברט ראושנברג בפרס הגדול של הביאנלה, וכל האמצעים כשרים.

המרתף

בימוי: נתן גרוס
| 60 דקות

עמנואל, שומר באתר בנייה, מתחיל את משמרת הלילה שלו. במהלכה צפים בזכרונו אירועים מעברו: המסע ברכבת, מחנה המוות דכאו, אהובתו שנרצחה וחברו לשעבר הנס, שהצטרף לשורות הנאצים והרג את אביו. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שאימץ את נקודת המבט של ניצול שואה.

נשים בריטיות של האוונגרד: מבוך נשי

היוצרות המוצגות כאן ניחנות בגישה חדשנית ובפרספקטיבה ייחודית על העולם הסובב אותן. אנו מקווים שתוכנית זו תדגיש את ההשפעה המהפכנית שהיתה להן בזכות יצירותיהן הפרובוקטיביות והפרקטיקות שעיצבו את תנועת האמנות הפמיניסטית.

שנות השמונים המוזהבות

בימוי: שנטל אקרמן
| 96 דקות

סרטה המוזיקלי של שנטל אקרמן מ-1986 מתרחש כולו בתוך מרכז קניות, ומשייט בין הביסטרו, סלון היופי, חנות הבגדים וכמובן בית הקולנוע. העובדים והלקוחות נפגשים, מרכלים, חולמים על אהבות ומתמודדים עם אכזבות. הם מנהלים שיחות, ובעיקר שרים ורוקדים. מבעד לכל הספקטקל הזה עינה החדה של אקרמן בוחנת שלל נושאים, מקפיטליזם ופמיניזם ועד זהות יהודית.