אל תיגע בי

הזוכה הגדול של פסטיבל ברלין הוא סרט המהלך על הגבול הדק – עד כדי שקיפות – שבין התיעודי לבדיוני. בסרט הביכורים שלה, שליצירתו הקדישה יותר משבע שנים, יוצאת אדינה פינטילי יחד עם גיבוריה למסע חקירה תרפויטי של האינטימיות האנושית. היא מעלה שאלות בדבר יחסיו האינטימיים של המדיום הקולנועי עם הגוף האנושי, ומבקשת – באמצעות נקודת מבט קולנועית מלאת חמלה – להציע חלופה לטבעה הנצלני של עדשת המצלמה. ייתכן כי דווקא תוך שימוש בסגנון אסתטי מוקפד במיוחד חותר הסרט לאתגר את הגבולות של מה שעשוי להיחשב יפה, אסתטי ואטרקטיבי. בשנה שבה הגיע לשיאו קמפיין MeToo# ניתן לראות בסרט תשובה קולנועית מורכבת ומקורית המעמיקה את השיח העכשווי על גוף, יחסים ומיניות תוך חתירה לשחרור האינטימיות האנושית.