צבא הצללים

"זכרונות אומללים, בכל זאת ברוכים תהיו כי אתם נעורי האבודים". בציטטה זו, המתייחסת לימי בחרותו ולשנות שירותו ברזיסטאנס, נפתח סרטו האישי ביותר של ז'אן-פייר מלוויל, שהוא גם כנראה היצירה הגדולה ביותר שלו. הגיבורים הם חברי תא מחתרת אנטי-נאצי. רוב האירועים מתרחשים בתוך הקבוצה הסגורה והלחוצה הזו, על רקע האיום של הגסטאפו. אין כאן סיפורי גבורה הירואיים, אלא בעיקר נסיונות הישרדות של בני אדם רדופים ומערכת היחסים המורכבת שנוצרת ביניהם. כמו בשאר סרטיו, גם כאן נמנע מלוויל מבימוי קצבי וסוחף; במקום זה הוא בוחר להתמקד בבנייה קפדנית של כל פריים ופריים, בסגנון נזירי ההופך את ההתרחשויות לכמעט תיעודיות. בכיכובם של כמה מגדולי הכוכבים של הקולנוע הצרפתי, בהם לינו ונטורה וסימון סיניורה.