EAMI
הבמאית הפרגוואית פז אנסינה למדה את המיתולוגיה של בני האיוראו, האזינה לסיפורים קורעי לב על גירושם מאדמתם ויצרה סרט דמוי-חלום על ילדה קטנה שכפרה נחרב וקהילתה התפרקה, ועתה היא תועה ביער הגשם. זוכה הפרס הגדול בפסטיבל רוטרדם.
הבמאית הפרגוואית פז אנסינה למדה את המיתולוגיה של בני האיוראו, האזינה לסיפורים קורעי לב על גירושם מאדמתם ויצרה סרט דמוי-חלום על ילדה קטנה שכפרה נחרב וקהילתה התפרקה, ועתה היא תועה ביער הגשם. זוכה הפרס הגדול בפסטיבל רוטרדם.
רוחותיהם של איינדה ופינושה ממשיכות לרחף גם מעל סרטו החדש של הבמאי הצ'יליאני המהולל פטריסיו גוזמן, אבל הפעם הוא צופה אל העתיד, והוא אופטימי הרבה יותר. באוקטובר 2019 יצאו מיליון וחצי אנשים להפגין ברחובות סנטיאגו ודרשו דמוקרטיה וזכויות סוציאליות. האירוע שגוזמן חיכה לו מאז ימיו כסטודנט בשנות ה־70 קרה לבסוף.
רעמסס הוא מגיד עתידות שחי ופועל ברובע ה-18 בפריז, בסביבה רב-תרבותית הכוללת מהגרים רבים. העסק המשגשג שלו, כמו גם האיזון של השכונה כולה, נתונים בסכנה כשחבורה של ילדים נטולי מורא מתחילה לזרוע אימה בקרב התושבים. עד שיום אחד עולה במוחו רעיון. סרטו השני של הבמאי והאמן קלמאן קוז'יטור, שהוקרן לא מכבר בשבוע הביקורת בפסטיבל קאן.
בסרטו החדש חוזר ריתי פאן אל הטכניקה ששימשה אותו בסרטו המועמד לאוסקר "התמונה החסרה" – אנימציית סטופ-מושן של פסלוני חימר. המאסטר הקמבודי, שסרטו החדש זיכה אותו בדב הכסף בפסטיבל ברלין האחרון, שוזר אנימציה וקטעי ארכיון, בורא מציאות שבה בעלי-החיים השתלטו על העולם, ומעלה שאלות נוקבות על הרוע האנושי.
אי-שם באזורי הלחימה של מזרח אוקראינה טרום הפלישה של פוטין, רופא מנתח נשבה בידי הכוחות הרוסיים. שם, בשבי, הוא נחשף לשיאים בלתי נתפסים של השפלה, אלימות ואדישות לחיי אדם. עם שחרורו, הוא שב אל הדירה הבורגנית והנוחה שלו ומנסה למצוא משמעות בחיים באמצעות שיקום היחסים עם בתו ועם גרושתו.
סרט תיעודי המתרחש ביערות הגשם של ברזיל, שם מתנהל מאבק עיקש בין הילידים האחרונים באזור לבין החקלאים, שבתמיכת הנשיא בולסנרו פולשים לאט ובהתמדה לאזורי הטבע המוגנים. אלא שהפעילים הפוליטיים אינם מתכוונים להיכנע בקלות. הם יוצאים לשטח, חמושים במצלמות, ותופסים את גוזלי האדמות על חם.
ב-1 בפברואר 2021 השתלט צבא מיאנמר על מוסדות השלטון וכבש את המדינה. המוחים והמפגינים הוכו ואף נורו למוות על-ידי החיילים. פעילי האופוזיציה היו מודעים לכוחה של המצלמה – ולא הפסיקו לתעד. "יומני מיאנמר", שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין, הוא יצירה מטלטלת העושה שימוש מרשים במדיום הקולנועי כאקט של התנגדות.
ב־11 באוגוסט 1999, בשעה שהעולם היה עסוק בחגיגות סביב ליקוי החמה, רוב תושבי סרביה הסתתרו בבתיהם ובמקלטים האטומיים בחרדה מפני השמש. במאית התעודה נטשה אורבן משתמשת באירוע המפתיע הזה כמטפורה למצפון של האומה שלה, שהוכתם עמוקות בשנות ה־90 בעקבות החלטות פוליטיות עגומות במיוחד. הזוכה הגדול בפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי בקופנהגן.
פרשטה לומדת ומתפרנסת וחולמת לעזוב את איראן לטובת ארה"ב, אבל לא מוצאת את הזמן לשיעורי אנגלית. אולי זה משום שיש לה תינוק בן חודשיים שהיא נאלצת להסתיר מהוריה וממשפחתה. כאשר ההורים מחליטים להגיע לביקור בהתראה קצרה במיוחד, היא חייבת להעלים מהבית כל זכר לקיומו, וזה לא יהיה פשוט.
ונסן לנדון הענק מגלם את פיליפ, מנהל בכיר בקונגלומרט אמריקאי השרוי בהליכי פרידה מאשתו (סנדרין קיברלן). נדמה שהעבודה השתלטה לחלוטין על חייו של הבעל, ואהבתם ספגה מהלומה. אבל גם במשרד המצב אינו פשוט. על פיליפ מופעלים לחצים להתייעל כלכלית בכל מחיר, ואלה מתחילים להעיב על חייו יותר ויותר ולהציף שאלות נוקבות של אתיקה ומוסר.