ליקוי החמה

ב־11 באוגוסט 1999, בשעה שהעולם היה עסוק בחגיגות סביב ליקוי החמה, רוב תושבי סרביה הסתתרו בבתיהם ובמקלטים האטומיים בחרדה מפני השמש. במאית התעודה נטשה אורבן משתמשת באירוע המפתיע הזה כמטפורה למצפון של האומה שלה, שהוכתם עמוקות בשנות ה־90 בעקבות החלטות פוליטיות עגומות במיוחד. היא מגישה יצירה דוקומנטרית יוצאת דופן, המעמתת את סרביה עם פשעי המלחמה שלה ועם כוחות אפלים שעדיין שוררים בה כיום. הסרט זכה בפרס הגדול בפסטיבל הקולנוע הדוקומנטרי החשוב של קופנהגן, שם הסבירו השופטים כי התרגשו מיופיו העדין והתפעמו מהכיעור המוצב במרכזו באומץ כה רב.