פסוקי השכחה

דרמה חלומית שזכתה בשלושה פרסים בפסטיבל ונציה. אם לגיבור שלה יש שם, אין אנו יודעים מהו. ידוע רק כי הוא עובד בבית עלמין בעיר דוברת ספרדית שבעה ימים בשבוע, וכי לאחר 7,686 ימים בתפקיד הגיעה שעתו לפרוש. האיש הזה זוכר הכל – כל פנים שראה אי פעם וכל סיפור שנקרה בדרכו. כשגופה של אשה צעירה מופיעה בחדר המתים, הוא מחליט לצאת למשימה אחרונה בעקבות נסיבות מותה – ונסחף להרפתקה מסעירה המוזגת יחד מאגיה וריאליזם, ומובילה אותו למפגשים אבסורדיים עם דמויות שכאילו יצאו מהמיתולוגיה ומתוך כתביהם של בורחס, קפקא וצלאן. חרף האווירה האניגמטית שרוקח הבמאי האיראני עלירזה חתאמי, נדמה כי יותר מכל זהו סרט על בדידות, ועל הדרכים המשונות שאנשים ממציאים כדי למרוד בה.