ברוכים הבאים לסדרה נוספת של הקרנות ציבוריות בחדרי חושך, עם יבול של יצירות חדשות המציגות את החיים סביבנו מבעד לעדשות שונות, משוחררות ממגבלות יצירתיות ומסחריות.
בתחרות לאמנות וידיאו וקולנוע נסיוני יוצגו שבעה סרטים ישראליים חדשים של אמניות ואמנים ויזואליים. התחרות מציגה גישה נועזת לאמנות הווידיאו ולקולנוע הנסיוני, ששוזרת יחדיו נושאים אישיים ופוליטיים ומגיבה בדרכים שונות לסביבה הסוערת של ימינו. ההיקף הרחב של נקודות מבט עכשוויות מגיע הרחק מעבר לקולנוע הקונבנציונלי, לכל רוחב הספקטרום שבין אסתטיקה מחוספסת ופואטיקה מעודנת.
במסגרת התחרות יוענקו שני פרסים: פרס ליה ון־ליר, בתרומת רבקה סאקר (בגובה 15 אלף שקל), ופרס קרן משפחת אוסטרובסקי (בגובה 12 אלף שקל). בהצלחה לאמניות והאמנים המשתתפים: דן רוברט להיאני, ניצן סט, סוון סמולניק, תמר נסים, איילה ברגר, דילן יוסף שטרית וטליה הופמן.
האמנית המוערכת אירית בצרי מציגה את "זכרונות של אחרים" במרכז לאמנות ומחקר "מעמותה" – אסופה של ארבעה מיצבי וידיאו שחוקרים את החומריות של הקולנוע והזיכרון, שואלים שאלות על פורמטים מיושנים ועוסקים בשיכחה. יצירתה עטורת השבחים "אלה אינם הדימויים שלי (לא כאן ולא שם)" (2000), סרט־מסה שבצרי צילמה בהודו וזכה בשלל פרסים בינלאומיים, יוקרן בפסטיבל ויאפשר לנו להתוודע מחדש לשאלות האסתטיות, התרבותיות והפוליטיות שהסרט מעלה בימינו.
הסרטCanale Grande (1983) של האמנית הווינאית פרידריקה פצולד הוא תערובת סאטירית של וידיאו וקולנוע שמנסה להמציא מחדש את הטלוויזיה כמכשיר אישי במעגל סגור, העושה זאת באמצעות תמונות הומוריסטיות של גופה מתוך צילומי וידיאו ויצירה של שפה גופנית חדשה. הסרט "לחזור להיגיון", או "מקום שקיים... בין המודע ללא־מודע, בין החלום לערות ובין המציאות לעולם הסוריאליסטי", מהדהד את הפואטיקה הוויזואלית והמוזיקלית של ג'ים ג'רמוש וקרטר לוגן, שמעניקים למאן ריי חיים חדשים אחרי מאה שנה.
סרטו של הפילוסוף, הסופר והפעיל הפוליטי פול ב' פרסיאדו, "אורלנדו, הביוגרפיה הפוליטית שלי", עוסק במגדר, בזהות ובטכנולוגיות חדשות של הגוף. ספרה של וירג'יניה וולף משמש עבור פרסיאדו נקודת פתיחה, ופרשנותו היחודית זיכתה את הסרט בפרס חבר השופטים של פסטיבל ברלין.
בואו לשחרר קיטור עם האמנים והאמניות חסרי בושה ופורצות המוסכמות והיצירות שלהם!
