חדשות מהבית

בראשית שנות ה-70 עברה שנטל אקרמן לניו-יורק, שם חוותה את "התקופה המשפיעה ביותר על יצירתה הקולנועית", כהגדרתה. חמש שנים לאחר מכן היא שבה לתפוח הגדול כדי ליצור סרט תיעודי על העיר, ולמעשה על מעמדה המורכב בתוך וכלפי העיר. מראות ניו-יורק משולבים עם קולה של אקרמן, המקריאה מכתבים שכתבה לה אמה, ואלה שוזרים בסרט צל של עיר אחרת: בריסל. אף שנולדה וחייתה בה, בריסל אינה "בית" עבור אקרמן, והמכתבים חושפים בהדרגה את הצורך של הבמאית להתנתק משורשיה. למעשה, סרטה של אקרמן מנסה להראות לנו שהבית לא מתקיים במקום פיזי אחד או אחר, אלא דווקא בקשר השברירי בין קולה של בת ולשונה של אם. רק שם, היכן שתשומת לב נדרשת ותשוקה מבוטאת, יכולים הנדודים להגיע אל תומם.