מלאך המוות

סרטו הארוך הראשון של ברנרדו ברטולוצ'י, שאותו ביים בשנת 1962, מבוסס על סיפור קצר מאת פייר פאולו פאזוליני. זוהי מעין גרסה איטלקית ל"רשומון" של אקירה קורוסאווה. במקור היה אמור פאזוליני לביים את הסרט, אך לבסוף החליט להתמקד ב"מאמא רומא" וב"מלאך המוות", ומלאכת הבימוי הופקדה בידי ברטולוצ'י בן ה-20, שהיה אז בן חסותו. במרכז העלילה ניצבת פרשייה משטרתית: גופתה של נערת ליווי מתגלה על גדות נהר הטיבר, ממצא שמוביל את המשטרה לאסוף קבוצה של חשודים – ואלה מביאים את גרסאותיהם בסדרה של פלאשבקים המסייעים בחשיפת הרוצח. ברטולוצ'י מהרהר כאן בטבעה של האמת ובאמינות הנראטיב תוך שהוא משלב אלמנטים של מתח עם אווירה פיוטית. התוצאה היא סרט ביכורים המבשר על הולדתו של גאון קולנועי.